#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. במה נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה האם סומכים על שלמי חגיגה ביו&quot;ט?<p dir=""rtl"">מי התנא שנצרך לקרא &quot;ויקח את העולה ויעשה כמשפט&quot; ללמד על עולת חובה שטעונה סמיכה?</p>"	"תנא אחד סובר שלכו&quot;ע שלמי חגיגה טעונים סמיכה, ונחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה האם בעינן תיכף לסמיכה שחיטה, ב&quot;ש שלא הצריכו סוברים שאין סומכים ביו&quot;ט ויסמוך בערב יו&quot;ט, וב&quot;ה שהצריכו סוברים שסומכים ביו&quot;ט.<p dir=""rtl"">רשב&quot;א אומר נחלקו על הסמיכה עצמה, לב&quot;ש אין סומכים בשלמי חובה ולב&quot;ה אף בשלמי חובה סומכים.</p><p dir=""rtl"">אליבא דרשב&quot;א התנא סבר קמיה דר' יצחק בר אבא שב&quot;ש שלא למדו שלמי חובה משלמי נדבה הוצרכו לפסוק גבי עולת חובה, אבל לב&quot;ה אין צריך קרא שאף בלא קרא לומדים חובה מנדבה בשלמים. א&quot;ל אף לב&quot;ה נצרך, אחר שנלמד עולת חובה מעולת נדבה למדו שלמי חובה מבינייא של שלמי נדבה ועולת חובה.</p>"	ביצה כ.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 1 מה טענו ב&quot;ה לב&quot;ש להתיר להקריב קרבנות ביו&quot;ט, ומה טענו להם ב&quot;ש?	"לתנא שסובר שנדרים ונדבות לכו&quot;ע אין מקריבים: א&quot;ל ב&quot;ה אם התירו להדיוט ודאי יתירו לגובה. ואין להוכיח מנדרים ונדבות מפני שאין קבוע להם זמן, וב&quot;ש אף חגיגה אין קבוע לה זמן שיכול להקריב לאחר המועד, וב&quot;ה אפ' הכי עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו. ב&quot;ש טענו לב&quot;ה נאמר &quot;לכם&quot; ולא לגבוה, וב&quot;ה אמרו מ'לכם' דורשים למעט נכרים וכלבים אבל קרבנות התרבה &quot;לה'&quot; כל דלה'.<p dir=""rtl"">אבא שאול סובר שנדרים ונדבות קרבים לב&quot;ה, לכן אמר שטענו ב&quot;ה לב&quot;ש 'ומה במקום שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה במקום שכירתך פתוחה אינו דין שכירת רבך פתוחה וכן בדין שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקן'.</p>"	ביצה כ:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 2 למי שסובר שנדרים ונדבות אין קרבים ביו&quot;ט האם זה מדאורייתא, או מדרבנן שמא ישהה, ומה הראיה לזה?	ודאי שזה מדאורייתא, שהרי שתי הלחם שהם חובת היום ואין בעיה של שמא ישהה ובכל זאת אינו דוחה לא את השבת ולא את יו&quot;ט.	ביצה כ:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ: 3 לדברי האומר נדרים ונדבות אין קרבים ביו&quot;ט אם עבר ושחט האם יכול לזרוק את הדם להתיר בשר באכילה או להקטיר אימורים לערב?<p dir=""rtl"">ומה הדין שלמי עצרת ששחטם שלא לשמם בעצרת שחל להיות בשבת?</p>"	"רבא אמר שוחט ע&quot;מ להתיר בשר באכילה, רבה בר רב הונא אמר ע&quot;מ להקטיר אימורים בערב, איכא בינייהו שנטמא בשר או שאבד.<p dir=""rtl"">כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן וכד' ביו&quot;ט יכול לזוק את הדם להתיר באכילה אבל בשבת לא יזרוק, מכאן קשה על רבה בר רב הונא שהתיר בשביל להקטיר אימורים לערב ואב&quot;א שאני שבות שבת משבות יו&quot;ט ובשבת יודה לאסור.</p>"	ביצה כ:		שני
